רותי קרמיסי - אימון אישי ונומרולוגיה לנשים
כשהכול בסדר מבחוץ, אבל משהו בתוכך כבר מבקש להשתנות
יש תקופות בחיים שבהן על פניו הכול בסדר.
את ממשיכה לתפקד, לעבוד, לדאוג לבית ולמשפחה, לקבל החלטות ולפתור בעיות. הסביבה רואה אישה חזקה שיודעת להסתדר, וגם את רגילה לראות את עצמך כך.
אבל מתחת לכל העשייה מתחילה להופיע תחושה אחרת.
אולי זו אי־נוחות שקשה להסביר. אולי עייפות שאינה נובעת רק מחוסר שינה. אולי מחשבה שחוזרת שוב ושוב: האם אלה החיים שאני רוצה להמשיך לחיות?
לא בהכרח רע לך. לא קרה משבר גדול, ואין תמיד סיבה ברורה לשנות משהו. ובכל זאת, משהו בתוכך כבר אינו מוכן להמשיך בדיוק באותה הדרך.
הדרך הישנה כבר לא מתאימה, והחדשה עדיין לא ברורה
זהו אחד השלבים המבלבלים ביותר בתהליך של שינוי.
את כבר מרגישה שמשהו אינו מדויק, אבל עדיין אינך יודעת מה את רוצה במקומו. לכן קל מאוד לשכנע את עצמך שלא צריך לעשות מזה עניין.
את אומרת לעצמך:
„יש לי כל כך הרבה דברים טובים, אז למה אני לא מרוצה?”
„אולי אני סתם חסרת מנוחה.”
„בגילי כבר לא מתחילים מחדש.”
„אולי עדיף להפסיק לחשוב על זה ולהיות אסירת תודה על מה שיש.”
הכרת תודה היא חשובה, אבל היא אינה מבטלת את הרצון שלך להתפתח. אפשר להעריך את החיים שבנית ובו בזמן להרגיש שהגיע הזמן לשינוי.
התחושה שמשהו כבר לא מתאים לך אינה כפיות טובה. היא יכולה להיות סימן לכך שאת השתנית, אבל החיים שסביבך עדיין לא השתנו יחד איתך.
לא צריך לחכות למשבר
נשים רבות מרשות לעצמן לעצור רק כשהגוף או החיים עוצרים אותן.
רק כשהעומס נעשה בלתי נסבל, כשהעבודה כבר מרוקנת לחלוטין, כשהיחסים מגיעים למשבר או כשהן מרגישות שאיבדו את עצמן.
אבל שינוי אינו חייב להתחיל בקריסה.
אפשר לעצור גם קודם. אפשר להקשיב לתחושת חוסר השקט כשהיא עדיין לוחשת, לפני שהיא נאלצת לצעוק.
את גם לא חייבת לדעת מיד מה לעשות. לא כל תחושה של חוסר התאמה דורשת החלטה דרמטית. לפעמים הצעד הראשון הוא רק להסכים להודות באמת:
„מה שהתאים לי פעם, כבר לא בהכרח מתאים לי היום.”
אולי הבלבול אינו הבעיה
אנחנו רגילות לחשוב שבלבול הוא מצב שצריך לצאת ממנו במהירות. לכן אנחנו מחפשות תשובה, עצה או סימן שיגידו לנו מה נכון.
אבל לפעמים הבלבול הוא שלב טבעי בין מה שהיה לבין מה שעוד לא קיבל צורה.
הוא מופיע כשאת כבר לא יכולה לחזור לחלוטין לדרך הישנה, אבל עדיין לא מכירה את הדרך החדשה.
במקום להילחם בבלבול, אפשר להתבונן בו ולשאול:
מה בחיים שלי כבר אינו מתאים למי שאני היום?
באילו מקומות אני ממשיכה מתוך הרגל או חובה?
מה אני מרגישה שחסר לי?
איזה רצון אני דוחה שוב ושוב?
מה הייתי רוצה לבדוק, גם אם עדיין איני מוכנה להחליט?
לא תמיד התשובה מגיעה מיד. לפעמים היא נבנית לאט, דרך הסכמה להיות לרגע בשקט ולא למהר לסגור את השאלה.
שינוי מתחיל בהקשבה
הצעד הראשון אינו בהכרח לעזוב עבודה, לפתוח עסק, לשנות מערכת יחסים או לקבל החלטה גדולה.
הוא מתחיל כשאת מפסיקה לבטל את מה שאת מרגישה.
כשאת מוכנה להקשיב לקול שאומר שמשהו מבקש להשתנות, גם אם עדיין אינך יודעת לתת לו שם.
את לא חייבת לראות את כל הדרך. את רק צריכה לזהות מהו הצעד הבא שנכון לך.
אם את מרגישה שהדרך הישנה כבר אינה מתאימה לך, אבל עדיין לא ברור לך לאן ממשיכים מכאן, מפגש „לדייק את הדרך” נועד לעזור לך לעצור, להבין מה מבקש מקום בחייך ולצאת עם בהירות ועם צעד ראשון שמתאים לך.
את לא צריכה עוד תשובות מבחוץ. את צריכה לשמוע שוב את הקול שלך.